ניר זנו - שופט נוער שלח נערה כלאחר יד לאשפוז כפוי

ניר זנו - זנה אחר המלצת פקידת הסעד בניגוד לחוק
ניר זנו - זנה אחר המלצת פקידת הסעד בניגוד לחוק
נובמבר 2016 - שופט המחוזי דרורי, הורה בהחלטה מהיום (22/11/16), על שחרור קטינה מאשפוז פסיכיאטרי כפוי במחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בבית חולים הדסה עין כרם. -  מדובר בקטינה אנורקסית בת 17.5, עם אשפוז פסיכיאטרי קודם לאחר שסבלה מתת משקל קיצוני, ומאז נמצאת בטיפול התחנה לבריאות הנפש בבית שמש. הקטינה ירדה במשקל 14 ק"ג, והתחנה לבריאות הנפש הוציאו צו כפוי בחתימת השופט ניר זנו.

לצפיה בהחלטת השופט משה דרורי הקלק כאן

הפסיכיאטר ד"ר שלו עמית, כתב בחוות דעת מיום 16/11/16 על הקטינה: "מתמצאת מכל הבחינות, תהליך חשיבתה תקין, היא מודעת לרזון, אך מביעה חשש מעליה במשקל. היא מבינה שהיא סובלת מאנורקסיה, אך נראה שאינה מבינה כלל מדוע חשוב לשמור על משקל תקין ושאינה מעוניינת בכך בכלל. אשפוז יום אינו מתאים, וחובה להמשיך עם אשפוז מלא".

ביום 20/11/16 התקיים דיון בביהמ"ש לנוער, ועמדת עו"ס הנוער, הייתה לבצע אישפוז כפוי, למרות שהיא מודעת שלא מתקיימים תנאים משפטיים הדרושים לאשפוז כפוי, מאחר ויש לכנס ועדה פסיכיאטרית. ב"כ הקטינה, עו"ד מלי קיסלסי, טענה בצדק, כי לבית משפט אין סמכות להורות על אישפוז כפוי, ללא דיון והכרעה של ועדה פסיכיאטרית.

הקטינה טענה בבית המשפט כי חירותה האישית נפגעת, והיא מבקשת לעבור לאשפוז יום, ואם לא תעמוד בתנאי אשפוז יום, היא תעלה קומה אחת לאשפוז מלא, וזה בידיים שלה.

השופט דרורי מציין בהחלטה שלו, כי שופט הנוער ניר זנו הוסיף הערה בפרוטוקול: "בית המשפט מקיים שיחה חסויה עם הקטינה". סופו של דבר, שופט הנוער, ניר זנו, הוציא החלטה בניגוד לחוק, על אשפוז כפוי של הקטינה למשך 7 ימים, כשהוא מסתמך על חוות דעת יחיד של הפסיכיאטר שלו עמית.

ב"כ הקטינה, עו"ד מלי קיסלסי טענה כי "כאשר מדובר באשפוז כפוי ולא בטיפול במרפאה, אין מקום לעשות קיצורי דרך, ואין להסתפק בחוות דעת 'מומחה' אחד, אלא יש להביא את עניינה של הקטינה לפני הוועדה הפסיכיאטרית, שכן דרישת חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקיומה של ועדה פסיכיאטרית, עת מבקשים הארכת צו אשפוז, הינה דרישה מהותית ואינה דרישה פורמלית. החוק דורש אסמכתא רפואית נוספת בדמות הוועדה".

השופט דרורי הסכים איתה. הוא כתב שהגיע למסקנה לפיה יש להיענות לבקשה החלופית של המערערת והוא מורה, על הבאת הילדה ביום 22/11/16 לוועדה פסיכיאטרית בחיפה, ומרחיב, כי חוק הנוער תוקן בשנת תשנ"ה, והוספו לו סעיפים 3 ב' – 3ז', שעניינם טיפול נפשי בקטין.

    "הסעיפים הולכים "מן הקל אל הכד": תחילה, בדיקה נפשית במרפאה; לאחר מכן, בדיקה פסיכיאטרית באשפוז; בשלב הבא – טיפול נפשי במרפאה; והשלב האחרון – שבו אנו מצויים בתיק זה – המוסדר בסעיף 3ה' לחוק, הוא "אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי", הכותרת של הסעיף.

    בעניין זה, מצויים אנו במסגרת סעיף 3ה(א)(2) סיפא, הקובע כי בית משפט רשאי לאשפז קטין בבית חולים, לצורך קבלת אשפוז נפשי, אם מאובחנת אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולה לסכן אותו (וביחס לתנאי זה – אין מחלוקת כי הוא חל), כאשר הסעיף מוסיף את המילים הבאות: "ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך אשפוז".

    בעיניי, תנאי זה הוא תנאי קרדינלי, שכן מדובר בחירות אדם.

    קטין, בכלל אדם הוא.

    לעניין זה, ראוי גם להזכיר את סעיף 3ו' לחוק, לפיו קטין שמלאו לו 15 שנים, אשר אינו מסכים לאשפוז בבית חולים, יהיה הקטין משיב, ויש לו זכות ייצוג על ידי עו"ד (מלאכה שעושה עו"ד קיסלסי במסירות רבה)".

השופט דרורי ממשיך וכותב, כי צודקת עו"ד מלי קיסלסי (המבצעת מלאכתה במסירות רבה), בדבר הצורך לקבל חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים, ואין להסתפק בחוות דעת יחיד של ד"ר עמית שלו. דרורי מרחיב, וכותב:

    ועדה פסיכיאטרית מורכבת מחמישה אנשים, בעלי כשירויות שונות:

    משפטן, הכשיר לשמש שופט שלום;

    רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגדר;

    פסיכולוג, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית, בעל ניסיון מקצועי בטיפול בילדים ונוער; פסיכולוג, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה חינוכית;

    עובד סוציאלי, בעל ניסיון מקצועי בתחום ילדים ונוער.

המחוקק בחר למנות גוף של 5 מומחים מדיסציפלינות שונות, הכוללות משפטן, פסיכיאטר, שני פסיכולוגים ועובד סוציאלי. לא ניתן לקבל את "קיצור הדרך", שעשה השופט ניר זנו.

סופו של דבר, השופט דרורי הורה, כי הקטינה תתייצב ביום 22/11/16, בפני הוועדה הפסיכיאטרית בחיפה, והוריה יתלוו אליה. תוצאות החלטת הוועדה הפסיכיאטרית ימסרו בפקס' ביום 22/11/16 לשופט דרורי וגם לשופט ניר זנו, ועורכת הדין מלי קיסלסי, תודיע האם בכוונתה להמשיך בדיון בערעור, או שהעניין הגיע לפתרון.







תובעות משטרתיות עוה"ד שרית דרור ושיר קמה הפרו החלטות שופט ושיבשו הליך שיפוטי


14.11.2016 , איתמר לוין , news1 - שביתה איטלקית חסרת תקדים של התובעות המשטרתיות עוה"ד שרית דרור ושיר קמה - סירבו לטעון לעונש  לאחר שנדחתה בקשתן להפסקת הדיון

שופט השלום יעקב שמעוני: עוה"ד שרית דרור ושיר קמה הפרו את כל החלטותי וגרמו לשיבוש ההליך בצורה שאין לה אח ורע בספר החוקים; הסירוב לטעון לעונש מנוגד לכל סדרי הדין; התנהגותן ראויה לגינוי


ת"פ 56046-06-14, מדינת ישראל נ' יצחק גבאי / פרוטוקול, פס"ד, גז"ד

שתי תובעות משטרתיות, עוה"ד שרית דרור ושיר קמה, הפרו החלטות של השופט יצחק שמעוני וכאשר דחה את עמדתן - ביצעו "שביתה איטלקית" וסירבו לטעון לעונש, בניסיון להכריח את שמעוני להפסיק את הדיון.

המחזה חסר-התקדים התרחש (יום א', 13.11.16) בבית משפט השלום בירושלים, בדיון בעניינו של יצחק גבאי, ממציתי בית הספר הדו-לשוני בירושלים. גבאי הואשם גם באחזקת סכין ושמעוני דן בעניינו כשופט מוקד, המקבל עשרות תיקים ביום כדי לבדוק האם ניתן להגיע להסכמה או שיש לקבוע את התיק להוכחות.

על-פי הפרוטוקול, התנהל כמקובל דיון לא רשמי ולא מתועד, בסיומו לא הגיעו הצדדים להסכמה, ואז ביקשה דרור משמעוני להעביר את התיק לשופט אחר. לאחר שהוא סירב, ביקשה קמה הפסקה כדי לעיין בפסיקה. הסניגור, עו"ד איתמר בן-גביר, סירב באומרו שקמה נכנסה באמצע הדיון והעובדות ידועות לה רק מפיה של דרור. שמעוני דחה את הבקשה, באומרו שבאולם ממתינים צדדים נוספים, ואפשר לדרור לטעון בו במקום.

דרור חזרה על הבקשה להעביר את התיק לשופט אחר, בנימוק ששמעוני שמע מבן-גביר מה הייתה עמדת המדינה במו"מ שלא צלח על הסדר טיעון. בן-גביר הפנה לפסק דין של השופט אהרן ברק, בו נפסק שבמקרה כזה יכול אותו שופט להמשיך לדון בתיק. שמעוני הכניס לפרוטוקול: "במהלך טיעוניו של הסניגור נכנסת לדבריו עו"ד שיר [קמה] ומפריעה לו לטעון טיעוניו, דבר שהינו פסול ובית המשפט פונה לעו"ד שיר לאפשר לו לטעון באופן סדיר".

בן-גביר התנגד לבקשת הדחייה, באומרו שזהו הדיון התשיעי בתיק, ושמעוני דחה את הבקשה. הוא הסביר, כי מדובר בנוהל רגיל של מוקד, והוסיף: "העברת התיק למותב אחר תהא בזבוז זמנו של בית המשפט ושל הצדדים" והדחייה תחייב דחייה למועד רחוק וזאת ללא הצדקה. עוד ציין, כי לא נחשף לראיות, להסדר הטיעון ולטענות הצדדים, ולכן אין לטיעוניה של דרור על מה לסמוך.

קמה ביקשה לדחות את המשך הדיון כדי לאפשר למשטרה לשקול האם לערער לבית המשפט העליון על החלטתו של שמעוני. לאחר הפסקה, חזרה דרור והודיעה שהמשטרה זקוקה לזמן כדי להחליט האם לערער, שכן ברצונה לקרוא היטב את החלטתו של שמעוני [המשתרעת על פני עמוד אחד, א.ל]. לדבריה, את ההחלטה תקבל ראש יחידות התביעות, תת-ניצב לילי באומהקר, ויהיה צורך להעביר אליה את כל התיק. עוד ציינו, כי בתיק היו 13 דחיות לבקשת ההגנה ואף לא אחת לבקשת המשטרה.

בן-גביר התנגד לבקשה וטען, כי דרור מנסה לסכל את ההליך מתוך ידיעה, שהמשטרה לא תוכל לערער אם יינתן גזר דין במסגרת הסדר טיעון. עוד טען, כי הדחיות היו בהסכמת המשטרה, כדי להמתין לפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הצתת בית הספר. שמעוני דחה את בקשת המשטרה, בציינו שנציגותיה ביקשו הפסקה של חמש דקות וחזרו רק אחרי חצי שעה. עוד אמר, כי חלפה שעה מאז החל הדיון וביומנו קבועים עוד 40 תיקים. "בקשת המאשימה לדחיית בת מספר ימים על-מנת לשקול האם להגיש ערעור אם לאו, מנוגדת להוראות החוק ועל כן אני דוחה אותה מכל וכל", סיים והתנצל בפני יתר הנאשמים ועורכי הדין על העיכוב.

לאחר שגבאי הודה באישום נגדו, הודיעה דרור: "אבקש להפסיק את הדיון. קיבלנו הנחיות שלא לטעון בתיק הזה". שמעוני הגיב בהחלטה: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי התנהגות יוצאת דופן של המאשימה בהליך פלילי מעין זה. בית המשפט נתן החלטתו להמשיך בהליך וכך צריך לנהוג". לדבריו, המשטרה חייבת לטעון לעונש ולא ייתכן להפסיק את הדיון בנקודה זו על-פי רצונה של דרור.

שמעוני הורה להעביר את הפרוטוקול לשרת המשפטים, איילת שקד, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרקליט המדינה, שי ניצן, ולפרקליטת מחוז ירושלים, נורית ליטמן, כדי שיבחנו את התנהלותה של המשטרה לכל אורך ההליך. בסיום החלטתו כתב שמעוני בצורה חריגה ביותר: "בהתנהגותה של בא-כוח המאשימה הצליחה היא, חרף החלטת בית המשפט וחרף הוראות החוק והפסיקה להפסיק את הדיון על אפם ועל חמתם של הנאשם, הסניגור ובית המשפט, והתנהגות זו ראויה לגינוי".

למרות החלטה זו, שבה דרור והודיעה שהיא לא תטען לעונש. לטענתה, ההחלטה מסורה בידי באומהקר "שאינה זמינה כרגע להתייעצות דחופה והיא צריכה לראות את ההחלטה" בנוגע לפסילה. שמעוני קבע בקצרה, כי בן-גביר יטען לבדו והעונש ייגזר בו במקום. הלה טען בתחילת דבריו, כי "מה שהמדינה עשתה זה דבר שלא ייעשה. היא שברה את הכלים ואת החוקים".

שמעוני הסכים עימו, באומרו בתחילת גזר הדין: "איני יכול לפתוח דברי במתן גזר דין מבלי לציין את ההתנהלות יוצאת הדופן של המאשימה שנוהלה על-ידי עוה"ד שיר קמה ושרית דרור. כל ההחלטות שניתנו על-ידי בית המשפט בהליך דהיום הופרו על-ידי באות כוח המאשימה וגרמו לשיבוש ההליך שאין לו אח ורע בספרי החוקים". לדבריו, סירובה של דרור לטעון לעונש "מנוגד לכל סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט". הוא שב ואמר, כי מדובר ב"התנהגות חריגה שאין לה אח ורע".

שמעוני גזר על גבאי חודשיים מאסר, שירוצו בחופף לעונשו בפרשת ההצתה. הוא שב והורה להעביר את הפרוטוקול לשקד, מנדלבליט, ניצן וליטמן.

14.11.2016 , איתמר לוין , news1 - תובעות משטרה ביזו בית משפט

המשטרה מבצעת חיפוש לא חוקי בגופו ובכליו של ג'רמי ארטיה שוטר לשעבר ממוצא יוצאי אתיופיה

אוקטובר 2016 - ג'רמי ארטיה, צעיר ממוצא אתיופי, תבע וזכה מספר פעמים, על אפלייה שנגרמה לו בגלל צבע עורו השחור.

הנה לפניכם דוגמא מוחשית מה שעובר ג'רמי ארטיה, בחור נאה מראה, שחום עור, שעבר חיפוש לא חוקי בבגופו וכליו על ידי משטרת ישראל.
יודגש, להסכמתו או חוסר הסכמתו של ג'רמי ארטיה לחיפוש, אין נפקות.

לחיפוש בגופו ובכליו של ג'רמי - אין יסוד. הוא נבדק בגלל שהוא שחור. הא ותו לא.

על משטרת ישראל היה להמציא צו חיפוש, ובהעדר צו שכזה היה עליהם לבצע עיכוב, אם סברו שג'רמי עבר עבירה כלשהי.
ג'רמי לא עבר עבירה. מדובר בשוטר לשעבר, שומר חוק, שמבצע מסע הסברה להפסקת אפליה על רקע צבע, גזע ודת.



מביך שכך נתפסת משטרת ישראל, שאמון הציבור בה ובפעולותיה שואף לאפס. המשטרה עצמה אינה מקיימת את החוק.

לא בכדי החוק קובע שחיפוש ייערך באמצעות צו ובפני 2 עדים שאינם שוטרים. גם פעולה זו לא בוצעה.

הליך החיפוש בגופו ובכליו של אדם הינו הליך פולשני, שמעצם טיבו כרוך בפגיעה קשה בפרטיות, לעיתים גם של צדדים שלישיים. נוכחותם של עדים ניטראליים חשובה אפוא על מנת להגיש את מטרתו של החיפוש ולמנוע כל פגיעה מיותרת בקניין, בפרטיות או בכבוד האדם; וזאת גם בהתייחס לדרך ולאופן ביצוע החיפוש.

משטרת ישראל, אסון לאומי. ומה עם האזרחים? יכולים רק להתפלל שלא יזדקקו למשטרה. מי שמתקרב למדוזות הללו, סופו שהמדוזות יצרבו אותו.

צפו בסרטון המקומם שצולם על ידי ג'רמי ארטיה.
נלקח מעמוד הפייסבוק של ג'רמי:
https://www.facebook.com/groups/89253...

משטרת ישראל תופרת תיקי רצח - עובדה עם אילנה דיין

תופר התיקים - אין דרך עדינה לומר את זה: אחד הרגעים הכי עלובים של מערכת הצדק שלנו נחשפת. צוות חוקרים משטרתי מתלבש על צעיר אחד, ומשתמש בו כדי לתפור ארבעה תיקים, לשמונה חפים מפשע שלא עשו שום דבר. צפו בכתבה המלאה של רוני זינגר וגלעד טוקטלי
רוני זינגר | גלעד טוקטלי | עובדה | 30/12/10

מוטי לייבל מוחה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה יעקב כהן

יעקב כהן - הוציא החלטה גורלית מבלי לידע בעל הדין?
יעקב כהן - האם פעל ברמיה?
22.10.2016 - מוטי לייבל מוחה מול בית שופט המשפחה בדימוס, יעקב כהן, שיום אחרי שהוציא את פסק הדין המפורסם לכאורה "אני יכול", אשר נותן לכאורה משמורת משותפת לאב ואם... הוציא פסק דין אותו הוא לא טרח לפרסם, בו הוא נותן לאישה להגר עם הילדים של האבא לאנגליה, ללא ביטחונות ועל סמך "הבטחה" בלבד של האם שהיא תשמור על קשר בין האבא לילדיו.

יעקב כהן התעלם מהוכחות שהאימא אלימה ומסוכנת והאבא טוען (ויש לו על מה להתבסס) ששולם שוחד ליעקב כהן.

בגללו ל 2 ילדים אין אבא כבר שנתיים וחצי!!!

מוקדש לחבר יקר ואח - אלי דניאל.

מאסר לשוטרים שפעלו כ"משטרה פרטית" בתמורה לשוחד מחברה לעיקול "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ"

מאסר לשוטרים שפעלו כ"משטרה פרטית" בתמורה לשוחד ,  גלעד מורג ,  18.10.16 , ynet

משה עזרן ובייהו אברהם נשלחו ל-15 ול-8 חודשי מאסר בהתאמה לאחר שהורשעו בקבלת שוחד וטובות הנאה מבעלי ועובדי חברה לעיקול כלי רכב "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ". השופט על הנאשם המרכזי: "רמס את הנהלים ופגע בתדמית המשטרה"

 גזרי דין לנאשמים 1 3 4 תפ 23061-07-15 מדינת ישראל נגד משה עזרן ארז רז בייהו אברהם יוגב אהרון אביגדור צלניק אלכס בולוטוב

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר בימים האחרונים עונשי מאסר על שוטרים שפעלו כ'משטרה פרטית' עבור חברה לעיקול כלי רכב, בתמורה לשוחד וטובות הנאה שקיבלו מבעלי החברה בין השנים 2013-2010. בתיק הורשעו ארבעה שוטרים ונגזר דינם של שישה נאשמים נוספים - מנהלי ועובדי החברה.

השופט מרדכי לוי גזר על משה עזרן 15 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 25 אלף שקל בגין קבלת שוחד, שימוש לרעה בכוח המשרה, פגיעה בפרטיות, שיבוש הליכי משפט ועבירות נוספות. שוטר נוסף, בייהו אברהם, נשלח לשמונה חודשי מאסר ונקנס בעשרת אלפים שקלים, ועל מורשע נוסף, יוגב אהרון, הוטלו שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

מדובר בחברה "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ" בבעלות שני בני אדם שהתמקדה בקבלת צווי עיקול ממקורות שונים וביצועם. המנהלים העסיקו מספר מורשים שהוציאו צווים והניחו שנוכחות שוטר בעיקול תגדיל את שיתוף הפעולה של החייב ותמנע חיכוכים מיותרים. בשל כך, הם צירפו שוטר לכל הליך עיקול.

להליך שכזה קיימים נוהלים מסודרים במשטרה, אך המנהלים איתרו שוטרים שהסכימו ללוותם באופן קבוע תמורת תשלום ישיר לכיסם וקבלת טובות הנאה. ארבעה שוטרים הואשמו והורשעו שניצלו תפקידם ולקחו חלק פעיל בעיקול. בנוסף שישה נאשמים נוספים, מנהלי ועובדי החברה הורשעו אף הם ונגזר דינם.

עזרן, שדינו החמור ביותר, הואשם שבין היתר עיכב נהגים בצד הדרך, נהג ברכבים מעוקלים וקיבל 100 אלף שקלים עבור "שירותיו" ומכשיר מירס. שני השוטרים הנוספים קיבלו תמורה נמוכה בהרבה ולכן עונשם קל יותר. השוטר הרביעי לא הורשע בשוחד.

בעניינו של עזרן קבע השופט לוי בפסק הדין כי "הנאשם ניצל את מעמדו כשוטר - האמון על אכיפת החוק - על מנת לבצע את העבירות. אין מדובר במקרה חד פעמי, אלא בהתנהלות שיטתית של נטילת שוחד ושל רמיסת הנהלים במשך כשנתיים. הנאשם פגע לא רק בחייבים שעמם בא במגע במסגרת הפעילות העבריינית, אלא גם בארגון שאליו השתייך - משטרת ישראל - ובתדמיתו".

"כמו כן, בתמורה לעבודתו בחברה כמשטרה פרטית קיבל הנאשם מהחברה תשלום מזומן בסכומים שהסתכמו בסכום גבוה מאוד של 100,000 שקל, לצד הטבות נוספות", הוסיף השופט, וקבע כי "עבירות השיבוש הפגיעה בפרטיות והסודיות מלמדות אף הן על הזלזול של הנאשם בערכים של שלטון החוק".

עו"ד ברק פרידמן, שמייצג את עזרן, אמר לאחר מתן גזר הדין: "אני חושב שעל פי קביעת גזר הדין ומנימוקיו ניתן בהחלט להבין עד כמה בית המשפט שקל בכובד ראש את הענישה ההולמת בנסיבות של אירוע זה. בית המשפט ראה לנכון לתת ענישה שתהיה בתחתית המדרג הענישתי ובכך ביטא בצורה ברורה את הנסיבות המורכבות שפורטו בפניו בעת הטיעונים לעונש, ובוטאו הלכה למעשה בעת גזר הדין. יש לזכור כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו עוד בשלבים מוקדמים של ההליך".

מאסר לשוטרים שפעלו כ"משטרה פרטית" בתמורה לשוחד מחברה לעיקול "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ"

כוחניות וסכסוך - המשחק המלוכלך של השופט אסף זגורי ועו"ס לחוק הנוער יעל לבר


כוחניות וסכסוך - המשחק המלוכלך של השופט אסף זגורי ועו"ס לחוק הנוער יעל לבר
יולי 2016 - מדובר בזוג הורים מסוכסכים לאורך שנים אשר רשויות הרווחה מעצימות הסכסוך בינהם ע"י מעורבות והטלת סנקציות על הורה זה או אחר אם בבהסדרי ראיה, או "טיפול". הקלף שבו אוחזים רשויות הרווחה באמצעות מערכת שופטים חותמת גומי כדוגמת אסף זגורי הוא שלשת ילדיהם של ההורים. "אם לא תשתפו איתנו פעולה (תצייתו לנו) ניקח לכם את הילדים" - זוהי המדיניות האלימה והתוקפנית של רשויות הרווחה.

כדי לשמור על הסכסוך לאורך שנים מקפידים עובדות סוציאליות ושופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער להטיל "עונשים" על ההורים בצורת הסדרי ראיה, טיפולים, הוצאות משפט, או פגיעה קשה במצבם האישי.

בהחלטתו מיום 24 ביולי 2016 תרם אסף זגורי את חלקו לסכסוך ע"י הכרזת הילדים כנזקקים תוך שהוא מייעד אותם לטיפולים פסיכיאטריים במרפאת בריאות הנפש. טיפולים אלו יבטיחו לרשויות הרווחה ולבתי המשפט אחיזה נוספת לאורך שנים במשפחה, כי מה יותר קל מלתמרן משפחה מוחלשת מכורה לסמים פסיכאטריים.

וכך כותב אסף זגורי בהחלטתו על הטיפול הפסיכיאטרי לילדים: "הסדרי הטיפול וההשגחה בקהילה כוללים הסדרי שהייה קבועים של הילדים אצל האב, המשך טיפול רגשי ומעקב פסיכיאטרי במרפאה לבריאות הנפש לאלמוני ופלמוני" ומדוע יטופלו בסמים פסיכיאטריים ממכרים? משום ש: "עולה כי מצבה של הבת אלמונית הוא החמור ביותר. מדובר בנערה בתחילת גיל התבגרות סובלת מבעיית גבולות, אך קשורה מאוד לאמה ונחווית "כסוערת" ביותר מבין הילדים לפי התרשמות המטפלת". אסף זגורי והעובדת הסוציאלית יעל לבר מנצלים בעיות נורמליות של גיל ההתבגרות לאחוז במשפחה ולסמם אותה בסמים פסיכיאטריים.

הטלת האחריות על ההורים

ההורים אלו שמגדלים את הילדים שרשויות הרווחה אוחזות בילדיהם לאורך שנים במתן טיפולים ומעורבות דרקונית בחייהם הם למעשה האחראים ע"פ תורתו של אסף זגורי: "הכרזת הנזקקות מגיעה לאחר ולאור הצבעת אי אמון שיפוטית ומקצועית באוטונומיה ההורית והיא מעניקה אפשרות לשימוש בכלים דרסטיים לגורמי טיפול ולבית משפט". אסף זגורי מתעלם ומטייח העובדה שהמשפחה כולה מתומרנת ע"י רשויות הרווחה כי העובדות הסוציאליות הן בעלות הכוח הדומננטי משום שביכולתם להוציאת את הילדים מחזקת ההורים בכל עת.

אסף זגורי ויעל לבר - ערמות של טיפולים ללא תכלית
בחלק נכבד של החלטתו משמיץ זגורי את ההורים ומאשים אותם בהכרזת הילדים נזקקים. הנזקקות היא הליך כי הילדים יועברו למשמורת המדינה. נשאלת השאלה מה הן התוכניות של זגורי ולבר לאחר הכרזת הילדים נזקקים? על כך משיב זגורי: "אין מי שמעוניין בקרב גורמי הטיפול והמקצוע להגיע להוצאת הקטינים מחוץ לבית האם והם זקוקים לה. עם זאת, וככל שיעלה על הפרק עניין זה, לא תוכל העו"ס לחוק הנוער לטעון בפני בית המשפט כי נשקלו כל החלופות ואמצעי הטיפול בתוך הקהילה ללא שאושרו בהליך זה". כלומר הכרזת הנזקקות נועדה להעניק לעובדת הסוציאלית כוח ללא שום פעולה אופרטיבית, ואולם הכוח של העובדות הסוציאליות מול ההורים הוא שמעמיק את הקרע במשפחה לאורך השנים, מדוע אם כן להעניק לעובדת הסוציאלית כוח נוסף ללא שום פעולה אופרטיבית הכרחית ומיידית.

סוף דבר

נוצר הרושם כי אסף זגורי שופט משועמם החליט ביחד עם עובדת סוציאלית יעל לבר "להתעלק" על משפחה לספק פרנסה למטפלים ועובדי רווחה ובתי משפט. כל כך הרבה כסף וזמן נשפך לחינם וידו המורעלת של זגורי נטויה