שופט עלאא מסארווה - צו חיפוש ברף המסוכנות הגבוה ביותר

עלאא מסארווה - צו חיפוש לקוי
עלאא מסארווה - צו חיפוש לקוי
מרץ 2017 - חכמינו עליהם השלום היו אומרים: "כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל" (בבלי, מסכת קידושין – דף ע, עמוד ב) , והכוונה היא כל מי שפוסל אחרים, פוסל אותם בגלל מומו שלו, אותו רואה אצל אחרים.

ובעניינו כבוד השופט עללא מסארווה בית משפט השלום תל אביב,  נתבקש ע"י יחידת הסייבר לחתום על צו חיפוש בביתם של בלוגרים ולעצור אותם למשך כארבעים יום וכך עשה.
במהלך הארכות המעצר הוצגו לעלאא מסארווה דוחות חסויים שרק הוא והטוענים מיחידת הסייבר (רס"ב אלי לוריה ורס"ב דרור בוזגלו) ראו, ואשר החשודים ובאו כוחם לא הורשו לראות.
עלאא מסארווה לא חסך במילים במשך כ- 40 יום נגד החשודים והגיע למסקנה כי קיימת נגדם עילת מעצר ברף המסוכנות הגבוה ביותר האפשרי. עד כאן התנהלותם החסויה של עלאא מסרווא ויחידת הסייבר.

אולם פנטזיות לחוד ומציאות לחוד. מעיון בצו החיפוש (להלן) שהוציא עללא מסארווה לחיפוש בביתו של אחד החשודים נחשפת התנהלות לקויה, רשלנית תוך פגיעה חמורה בערכי היסוד של הדמוקרטיה.
הואיל וחיפוש בביתו של אדם הוא חדירה לתוך פרטיותו ופגיעה בכבודו חייב המחוקק כי יצוין בדו"ח החיפוש החשד והעילה לחיפוש על מנת שכל המעורבים ידעו לשם מה החיפוש. אלא שעללא מסארווה בדרך פטרונית ומזלזלת לא ציין את עילת החיפוש, מהות החשד ולא נימק מדוע יבוצע החיפוש בפריטי מחשב ללא נוכחות שני עדים כמתחייב בחוק. עללא גם לא טרח לרשום את מספר תיק בית המשפט על הצו.
יהיו שיסברו כי התנהגותו של עללא מסארווה היא המסוכנת ביותר לערכי הדמורקטיה והופכת את ההליך החקירתי למופקר שבו ניתן לפגוע בחירותו של כל אדם ללא ללא סיבה, לשתול בפריטי המחשב שלו קובץ מפליל או זיוף.

מדוע אם כן לא כתב עלאא מסארווה בדוח החיפוש את מהות החשד והעילה לחיפוש? ומדוע לא נימק מדוע יבוצע החיפוש בדברי המחשב ללא נוכחות שני עדים כמתחייב בחוק?

להלן דוח החיפוש שהוציא עלאא מסארווה

צו חיפוש עלאא מסארווה - ללא ציון מהות החשד והעילה וללא הנמקה מדוע לא ינכחו עדים בחיפוש במחשב כמתחייב בחוק
צו חיפוש עלאא מסארווה - ללא ציון מהות החשד והעילה וללא הנמקה מדוע לא ינכחו עדים בחיפוש במחשב כמתחייב בחוק


מבקר המדינה: מח"ש כושל בטיפול באלפי תלונות נגד שוטרים מידי שנה

אלימות שוטרים
אלימות שוטרים
5.4.2017 - רועי ינובסקי , ynet -

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ד'), מצא ליקויים חמורים בטיפול המשטרה והמחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות (מח"ש) במקרי אלימות. על פי בדיקת המבקר יש כשל מבני ומערכתי בהליכי המשמעת שנערכים במשטרה, ובהעברת המידע וחומרי החקירה בין מח"ש למשטרה. כשל זה גרם לכך שאלפי מקרי אלימות של שוטרים לא טופלו במישור המשמעתי במשטרה, ומקרים רבים אחרים לא טופלו כראוי במח"ש. על פי הדו"ח, גם במקרים בהם התקיים הליך משמעתי במשטרה - הוא לא היה משמעותי. העונשים שניתנו לשוטרים היו קלים עד שוליים, והם המשיכו לשרת בתפקידיהם ללא מעקב אחר תיק עבירות המשמעת שלהם.

להורדת דו"ח מבקר המדינה על מח"ש הקלק כאן

על פי הדו"ח, בעשור האחרון חלה ירידה דרסטית ומתמשכת במספר כתבי האישום המשמעתיים שהגישה המשטרה בגין מקרי אלימות שוטרים. בעוד שבשנת 2006 הוגשו 86 כתבי אישום, בשנת 2007 הוגשו 63, ב-2014 הוגשו 14 כתבי אישום בלבד ובשנת 2015 רק שבעה כתבי אישום. "מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד, ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי", נכתב בדו"ח. "בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי".


בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל




תעוד התקיפה של השוטר משה כהן





המשטרה ממשיכה לטייח אלימות השוטרים (הערת מנהלי האתר)


המשטרה טענה בתשובתה למבקר כי נתונים אלה הם תוצאה של הצלחת פעילות חינוכית רבת שנים של המשטרה, אולם המבקר לא קיבל נימוק זה. הוא הבהיר בדו"ח כי נראה שהמשטרה סבורה שאלימות שוטרים היא תופעה שולית, אולם "דבר זה לא מתיישב עם מספר התלונות המוגשות ומסקרי דעת קהל".

עובד בסופר יהודה שהוכה ע"י שוטרים (צילום: אבי חי)




בשל ריבוי תלונות וחקירות משטרתיות בהם עולות טענות לאלימות שוטרים, במח"ש נוהגים לבצע הליך בדיקה מקדמית, לפני חקירה באזהרה של השוטר. הליך זה נעשה בשל הרף הפלילי הגבוה להעמדה לדין. המבקר ניתח את נתוני התיקים שנפתחו במח"ש ב-2015 ומצא כי מתוך 6,320 שנפתחו, שני-שלישים (4,241) נבדקו בשל תלונות שהוגשו ואילו שליש (2,079) בשל חומר משטרתי שהעלה חשד סביר לבדיקה, כולל טענות של אזרחים לשימוש בכוח מופרז בידי שוטרים.


"לא ידענו איפה המתלונן גר"

המבקר מצא כי כשליש מהתיקים נגנזו ללא טיפול בהיעדר תלונה של המתלונן. המבקר ציין כי מח"ש אינה עושה מאמצים כדי לאתר את המתלונן או להבהיר לו כי עליו להגיש תלונה, מה שגורם לתיקים רבים להיגנז - לעתים ללא הצדקה. תיקים אלה גם לא מוחזרים למחלקת המשמעת של המשטרה לבדיקה אם יש מקום להעמיד לדין משמעתי.

בדו"ח המבקר יש שתי דוגמאות לסגירת תיקים לא מוצדקת. הראשונה היא של אזרח שנחקר במשטרה וטען כי שוטרים הפעילו נגדו אלימות. החומר הועבר למח"ש אולם בהיעדר תלונה התיק נסגר בחלוף 30 יום. לימים פנה פרקליטו של המתלונן למח"ש בבקשה לקבל את התיק, וקיבל תשובה ממתמחה במח"ש כי לא הייתה במחלקה את כתובתו המדויקת של המתלונן, ולכן לא נשלחה אליו פנייה לבוא ולמסור את גרסתו.

מח"ש טייח תלונה של אזרח כי קצין משטרה היכה בראשו במוט ברזל (הערת מנהלי האתר)

דוגמה נוספת הייתה של נחקר שטען שקצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל. בשל כך הוא פונה לבית החולים בידי שני שוטרים והמעשים תועדו לכאורה בסרטון וידאו. מתמחה במח"ש הורה להשאיר את התיק במסלול המנהלי ולשלוח מכתב למתלונן, ובחלוף המועד שנקבע במכתב התיק נסגר. המבקר גם ציין כי אין ניתוח של סוגי העבירות ומאפייני המתלוננים, שאינם מובאים בחשבון בניתוח הנתונים.


משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)

תיקים לא הוחזרו למשטרה

על פי דו"ח המבקר, כ-3,000 תיקים נסגרו ב-2016 במח"ש לאחר בדיקה שהעלתה שהמקרה לא חוצה את הרף הפלילי ומצדיק חקירה באזהרה. חומרי החקירה מתיקים אלה לא הועברו למשטרה לבדיקה האם יש בסיס לבדיקה משמעתית של העבירה. גם בתיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה (640 בשנת 2016), רק במעט מקרים בהם מח"ש סגרה את התיק הועבר החומר למשטרה לשם בחינת ושקילת נקיטת אמצעים משמעתיים. על פי המבקר, מח"ש העבירה למשטרה 23 תיקים בלבד, שהם כשישה אחוזים מן התיקים שמח"ש חקרה באזהרה וסגרה.

"המשטרה לא יכולה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים, אלא פיקודיים, מנהליים ואף באמצעי הדרכה", נכתב בדו"ח. "במשטרה ובמח"ש לא יושם הסיכום לפיו תיקים גבוליים שנסגרו מחוסר ראיות יועברו לבדיקת מחלקת המשמעת".

כתבי אישום נגד שוטרים בגין שימוש בכוח

המבקר מצא כי גם התיקים שחומריהם כן הגיעו ממח"ש למחלקת המשמעת של המשטרה, לא טופלו כראוי וחלקם 'נפלו בין הכיסאות'. למחלקת המשמעת יש שיקול דעת בהחלטה מה לעשות עם החומרים. היא יכולה להחליט על העמדה לדין בבית הדין למשמעת, אולם גם על שפיטה בפני דן יחיד, הערת מפקד או הדרכת מפקד. המבקר מצא כי למרות שמספר התיקים שהגיעו למחלקת המשמעת עלה ב-50 אחוז ב-2015 ביחס לשנה הקודמת, חלקם הגדול טופלו בהליכי משמעת קלים יחסית, לפני המפקדים ולא לפני בית דין משמעתי, ולעתים הסתיימו בנזיפות או הערות מפקד.

הדרכה במקום העמדה לדין

בדו"ח המבקר מוזכר מקרה שבו מח"ש המליצה להעמיד לדין משמעתי שוטר ששיקר בדוכן העדים ואילו מחלקת המשמעת הסתפקה בהליך של הדרכה. גם תיקים אחרים בהם שוטרים לא דיווחו אמת עברו להערת מפקד. בשנת 2015 גדל ב-53 אחוז מספר התיקים במחלקת המשמעת שהופנו למסלול הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ואילו מספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566 אחוז (40 לעומת שישה ב-2014)

על פי נתוני המשטרה רק תשעה שוטרים פוטרו בשל עבירות אלימות בשנת 2015, שלושה ב-2014 ושלושה ב-2013. נמצא כי ברוב המקרים החליטה המשטרה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום. יתר על כן, נמצא ששוטרים שהורשעו בפלילים הושארו בתפקידם בנימוק שיוגש ערעור על ההרשעה. נמצא גם כי בשנים 2014 ו-2015 הוצאו בכל שנה 51 שוטרים לחופשה כפויה, אולם בעוד שהחוק קובע שחופשה כפויה שבה שוטרים מקבלים משכורת (שלא על חשבון ימי חופשה) לא תעלה על 30 ימי עבודה לנגד ו-60 לקצין - שליש מהשוטרים הוצאו לחופשה כפויה של יותר מחצי שנה ורבע ליותר משלושה חודשים.

נקודה נוספת שהעלה המבקר נוגעת לאי מעקב של מפקדי המשטרה ומחלקת המשמעת אחר שוטרים 'בעייתיים', עם עבירות משמעת חוזרות. כך למשל ציין המבקר כי בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שבה עבד והוא פוטר. בדיקת עברו המשמעתי מעלה כי ב-2003 הוא הורשע בבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח וננזף. כמו כן נזקפו לחובתו שבע הרשעות בגיליונות שפיטה (דן יחיד), שתי הרשעות בתיקי תעבורה, הרשעה בעבירת נזק לרכוש וכן 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת שוטר. בנוסף נפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח. כל התלונות והתיקים נסגרות בעילות שונות.

פלייליסט - אלימות שוטרים



1483 תלונות הוגשו נגד שוטרים למח"ש בשנת 2015 מתוכן 102 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים

מתוך דו"ח  הכנסת מרכז המחקר והמידע "אלימות משטרתית כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה"  , 12 בדצמבר 2016

במהלך שנת 2015 נפתחו במח"ש 1,483 בדיקות וחקירות פליליות, מתוכן ב- 640 תיקים נחקרו שוטר
אחד או יותר באזהרה. במהלך אותה השנה הוגשו 102 כתבי אישום פליליים נגד שוטרים, וב- 85 תיקים
נוספים הוחלט להעמיד את השוטרים לדין משמעתי, ובהתאם הטיפול הועבר למחלקת המשמעת במשטרת
ישראל

מח"ש היא גוף עצמאי שאינו תלוי במשטרה, שחוקר שוטרים החשודים בביצוע עבירות. בסמכות מח"ש
לחקור חשד לעבירה שבוצעה על ידי שוטר, שהעונש הקבוע בצידה הוא מעל לשנת מאסר, ובמקרים
המתאימים להגיש כתב אישום. 

במקרים שאינם בסמכותה של מח"ש, או שלאחר בדיקה הוחלט במח"ש כי הדרך המתאימה לטיפול בתלונה היא באמצעות דין משמעתי, התלונה מועברת למשטרת ישראל.
היחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל מטפלת בתלונות בנושאים הקשורים לאופן התנהלותה של
המשטרה, ובהן תלונות שעניינן התנהגות בלתי נאותה של שוטרים או מילוי תפקידם באופן לקוי. היחידה
מנחה את קציני התלונות במרחבים כיצד לטפל בתלונות כנגד השוטרים במקרי הצורך.

מרבית המתלוננים במח"ש משתייכים לקבוצות מיעוט ולקבוצות חלשות באוכלוסייה, שהינן קבוצות בעלות פוטנציאל יתר לסבול ממעשי התעמרות וניצול כוח לרעה מצד שוטרים.
מח"ש כגוף אכיפה הינה עיוורת לצבעו, ללאומו או למינו של המתלונן, העד או השוטר. מח"ש רואה בעייתיות בהתייחסות מובנית לאדם לפי מוצאו והשאלה אם ראוי ונכון לערוך תיוג מובנה מסוג זה במערכת אוכפת חוק, מעוררת קושיות משפטיות, אתיות ואחרות. לפיכך, חוקרי מח"ש אינם מציינים בגוף התלונה את מוצאו של המתלונן (או של השוטר החשוד) ולא קיימת גם במערכת מח"ש אפשרות טכנית לבצע זאת.


אלימות שוטרים נגד יוצאי אתיופיה
 
 - שיעור המתלוננים במח"ש שהם יוצאי אתיופיה היה 2.4% מסך כל הפניות בתקופה זו, שיעור גבוה
משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה (1.66%).

- התפלגות הטיפול בתלונות: 34% מהתלונות של יוצאי אתיופיה נחקרו ונבדקו; ב- 31% מהתלונות
נמצא שהן אינן בסמכות מח"ש; והטיפול ב- 35% מהתלונות הופסק ממגוון סיבות כגון: חוסר שיתוף פעולה של המתלונן; תלונה מינורית; סכסוך אזרחי בין הצדדים; אישור שפיטה. בהשוואה של התלונות שהוגשו על ידי יוצאי אתיופיה לכלל התלונות שטופלו במח"ש באותן השנים, עולה ש- 38% מכלל התלונות נחקרו ונבדקו, ב- 35% מכלל התלונות נמצא שהן לא בסמכות מח"ש, והטיפול ב- 27% מתוך כלל התלונות הופסק ממגוון סיבות.
- בכל הנוגע לעילות להפסקת הטיפול בתלונות, יש הבדלים בין תלונות של יוצאי אתיופיה לבין תלונותשל כלל האוכלוסייה: שיעור התלונות של יוצאי אתיופיה שבירורן הופסק בגלל "אישור שפיטה" עמד
על %55 מהתלונות שבירורן הופסק לעומת %31 מכלל התלונות למח"ש שבירורן הופסק. 11
- בהתייחס לתיקים שנחקרו, כ- 22% מהתיקים הקשורים ליוצאי אתיופיה הסתיימו בהעמדה לדין
פלילי, או בהמלצה למשטרה להעמיד לדין משמעתי את השוטרים המעורבים, לעומת כ- 28% מכלל
התיקים שנפתחו במח"ש. כ- 22% מהתיקים הקשורים ליוצאי אתיופיה נסגרו בעילה של חוסר אשמה,
לעומת כ- 18% מכלל התיקים. בכ- 32% מהתיקים של יוצאי אתיופיה לא נמצאו ראיות מספקות לצורך
העמדת שוטרים לדין, לעומת כ- 34% בכלל התיקים.
-  57% מהפניות בתיקי התלונות של יוצאי אתיופיה נמסרו ישירות על ידי המתלונן; ביתר המקרים
הפנייה הועברה למח"ש על-ידי גורם אחר כגון: שירותי הרווחה; עוברי אורח; מודיעין מח"ש; גורם
משטרתי.
- בסך הכול הגיעו למח"ש בתקופה שנבדקה 271 פניות הקשורות ליוצאי אתיופיה. אחוז מיצוי
החקירה 12 בתיקים שנחקרו הקשורים ליוצאי אתיופיה עמד על 65% , דומה לאחוז המיצוי בכלל
הפניות באותה התקופה שהיה 64%

הילה גרסטל על הונאות פרקליטות המדינה

אני מאשימה  , עובדה , 23.01.2017
כשמונתה השופטת הילה גרסטל לתפקיד נציבת הביקורת על התביעה, היא האמינה שבפרקליטות יושבים אנשים טובים וישרים, שכוונותיהם טהורות. אחרי שנתיים ורבע סוערות בתפקיד היא עוזבת כאזרחית מודאגת, מיואשת מהמדינה וחרדה מכך שחפים מפשע יושבים בכלא. מה היא ראתה שאנחנו לא? צפו בראיון המלא



טובה פרי - דיוקנו של שופט בית משפט לנוער בדלתיים סגורות

ינואר 2017 - פשעים נגד האנושיות נוסח בתי משפט במדינת ישראל - שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת באמוק על הורים ובאי כוחם. טובה פרי משפילה את ההורים ברגעים הכי קשים בחייהם בו הם מנסים להגן על ילדיהם שלא להוציאם מהבית למוסדות משרד הרווחה. טובה פרי מגרשת בצרחות את ההורים ובאי כוחם מאולם בית המשפט.





 בתי משפט לנוער - חותמות גומי של פקידות סעד

שופטת אביטל מולד

אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורותמתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר - 28 בדצמבר 2016

כשאני פעם אמרתי כי בית המשפט לנוער הוא בית משפט נטול סדרי דין ודיני ראיות התכוונתי בראש ובראשונה למתחולל באולמה של השופטת ד"ר אביטל מולד.
הפסיקה הנוכחית של השופט דרורי המדווחת על ידי העיתונאי איתמר לוין היא אחת מיני פסיקות רבות של השופטת מולד שניתנות בחוסר סמכות.
לא אחת קבלתי בפני כבוד השופט דרורי עצמו, ואני יכול להוכיח זאת במספר כתבי ביית דין, שבאולמה של השופטת מולד אין הקפדה על השיטה האדברסרית.
גישת השופטת מולד, המכונה על ידי "אסכולת מולד", היא גישה שאינה עולה עם העקרונות הבסיסיים של השיטה המשפטית הישראלית, היא השיטה האדברסרית. לא אחת קורה שהשופטת מולד דוחקת ברשויות הרווחה של ירושלים להוציא ילדים מהבית למרות שהם אינם מבקשים זאת (וכן גם זה מגובה בפרוטוקולים שאני מחזיק בהם).
על פי אסכולת מולד שופט הנוער הוא כל יכול. הוא יכול להוציא ילדים מהבית גם אם הרווחה לא מבקשת, על פי אסכולת מולד שופט הנוער יכול להוציא צווים כאוות רוחו כאשר טובת הילד לשיטתו של השופט היא הזרקור היחיד שלאורו יש ללכת, בעוד שעל פי השיטה האדברסרית בית המשפט הוא לא גורם מתערב ויוזם אלא גורם מכריע. על פי השיטה הראויה מוגבל כוחו של השופט לסמכויותיו בלבד.
הכתבה של איתמר לוין לא מפתיעה אותי ובוודאי שגם לא צריכה להפתיע את השופט דרורי.
כאמור קבלתי בפני השופט דרורי, לא פעם אחת, על מנהגה של השופטת מולד לא לנהוג לפי השיטה האדברסרית וליתן החלטות אף שלא נתבקשה לתת.
זו תופעה, זו שיטה של השופטת מולד, זו תופעה שפוגעת באמון הציבור בבתי המשפט ויפה שעה אחת קודם אם נציב תלונות הציבור על שופטים יתערב. לראיה יש לי לא מעט פרוטוקולים המוכיחים כי אסכולת מולד שגויה ובלתי ראויה.
באותה מידה אני מגנה נוהג של שופטי משפחה אשר קוראים לפקידי סעד להכריז על קטין כקטין נזקק הגם שלא הוגשה בקשה (וזאת להבדיל מקריאה מותרת למעורבות פקיד סעד לחוק הנוער).
אין בי שום חשש על אמירת הדברים לעיל. הם נכונים ומגובים. יאללה ברק לייזר, נראה אותך מגיש עוד תלונה על דברי אמת שמתפוצצים לכולנו בפנים.
אני מצפה מעורכי דין אחרים לצאת נגד אסכולת מולד ולהפסיק להתקרנף.

סטטוס פייסבוק יוסי נקר - אביטל מולד

אביטל מולד - קביעת נזקקות כלאחר יד לנער בן 17 משום שאינו גר בבית הוריו

אביטל מולד - התנהגות פרועה מאחורי דלתיים סגורות
אביטל מולד: התנהגות מופרעת - הכרזת נזקקות על קטין כלאחר יד, תוך הכתמתו והכתמת הוריו ללא הנמקה לאיזה סעיף החוק, וסיכון עתיד הקטין ומשפחתו.

דצמבר 2016 - במדינת ישראל חיים עשרות אלפי קטינים מחוץ לבתיהם: בישיבות הסדר, אולפנה, פנימיות של משרד החינוך, פנימיות צבאיות ועוד. לתפיסתה של שופטת אביטל מולד יש להכריזם כנזקקים (העברת לחסות משרד הרווחה). כך כתב שופטת הנוער אביטל מולד בהחלטתה:
"מצב שבו נמצא קטין במקום שאינו ביתם של אחד מהוריו, מצריך הסדרה לפי חוק. זאת בשל הצורך להעניק לקטין יציבות ולמנוע מצב בו יעבור מבית אחד למשנהו והן בשל הצורך להעמיק את הקשר עם הקטין ועם המשפחה שאחראית על הקטין ולדאוג למעטפת טיפולית אשר תיתן מענה לצרכיו" (ראה החלטת ערכאת ערעור כב' השופט משה דרורי)

שופט המחוזי משה דרורי דחה את תפיסתה הפטרנליסטית של שופטת הנוער אביטל מולד וקבע:
"בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.
"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו - יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

דרורי הוסיף: " קשה להבין כיצד יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה (נטאלי בן ארי) מהין לומר כי האם הינה מישהו שאינו מסוגל לטפל בקטין או מזניחה את הטיפול בו או את ההשגחה בו. אין חולק כי האם טיפלה בילד שנים רבות. היא כיבדה את רצונו של הילד כשהגיע חגיל 15-16 לעבור ולגור עם אביו, ולאחר מכן לגור עם סבו ובסבתו.

סוף דבר

אביטל מולד שימשה חותמת גומי לתפיסות חולניות בענייני נזקקות של פקידת הסעד מיטל רוזנבלום לשכת הרווחה ירושלים. ע"פ תפיסתן של אביטל מולד ומיטל רוזנבלום יש להחיל נזקקות על כל ילד שאינו גר עם הוריו גם אם מצבות טוב מאוד כמו המקרה בדיון. אביטל מולד נימקה ברשלנות מדוע קבעה נזקקות ולא ציינה ע"פ איזה סעיף בחוק קבעה. אביטל מולד פעלה בזלזול ורמיה הואיל וקביעת נזקקות לקטין הנו ארוע קשה המותיר צלקות לשנים רבות לכל המשפחה ואין לקבוע נזקקות כלאחר יד כפי שקבעה אביטל מולד.