שופטת ניצה מימון שעשוע - צו הטרדה מאיימת לפעיל חברתי, עיתונאי

דצמבר 2014 - מדובר בהחלטת השופטת ניצה מימון שעשוע למתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת נגד העיתונאי מרדכי לייבל שמחה בשכונה בה מתגוררת פקידת הסעד קרן רונן איפרגן לשכת הרווחה פתח תקווה.

מחאתו של העיתונאי לייבל נבעה מהכוח הבלתי מוגבל של פקידות הסעד המנוצל למטרות אפלות.
 
עמותות הרווחה המופרטות, מאבחנים ומטפלים ועוד עוסקים בענייני "ילדים בסיכון" מודעים לחשיבות תיוג קטינים כ"ילדים בסיכון". כל ילד בסיכון מכניס לתעשייה מאות אלפי שקלים בשנה. המשמעות להורים היא הרס המשפחה מבחינה כלכלית פיסית ונפשית. גופים אלו גייסו את איגוד העובדים הסוציאליים לנהל תעמולה נגד הורים המתנגדים לסחר בילדיהם. לאיגוד העו"ס השפעה על פקידי הסעד.

בהחלטה ה"ס 62739-11-14 שופטת ניצה מימון שעשוע ניכרים ליקויים רבים של רמיה ומשוא פנים לטובת מערך הרווחה לסחר בילדים.

להלן מספר דוגמאות

הצגה מעוותת ולקונית של סמכויות פקידת הסעד קרן רונן איפרגן - בע"מ 1 שורה 9 מציגה שעשוע את פקידת הסעד איפרגן כ:"עו"ס נותנת, במסגרת תפקידה, דו"חות וחוות דעת" - מדובר בדמגוגיה ורמיה להצגת קרן רונן איפרגן כפקידה זוטרה נטולת סמכויות בעוד שמדובר בפקידת סעד בעלת סמכויות סטטוטוריות להוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות. לפקידת הסעד סמכויות לקבוע הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם או להפסיקם. פקידת הסעד מציגה את הילדים וההורים בבית המשפט או בינם לבין עצמם ו/או בפני מומחים ומאבחנים. פקידות הסעד מקבלת גיבוי מלא ואינן עומדות לעולם לעבירות משמעת.
 שעשוע נמנעה בדרך רמיה ודמגוגיה להציג את הסמכויות הדרקוניות של פקידת הסעד כדי להכשיר את הקרקע למתן צו ההטרדה המאיימת בהמשך. שעשוע פעלה בדרך רמיה ומשוא פנים לטובת פקידת הסעד קרן רונן איפרגן.

 השופטת ניצה מימון שעשוע מהבלת דברי רמיה נגד העיתונאי לייבל - עמ'1 שורה 15 כותבת שעשוע: "הבקשה הוגשה על רקע מסע תעמולה שמנהל המשיב, המציג עצמו כעיתונאי ופעיל חברתי, ואשר מפרסומיו עולה כי הוא עצמו "מנותק מבנותיו" כהגדרתו" - המשיב לייבל הנו מוחה אחד מיני רבים נגד פשעי משרד הרווחה (ראו מאמרים של  פרופ. אסתר הרצוג   , יואב יצחק , אילה שטגמן , עופרה ענקרי , מרב בטיטו , רוני אלוני סדובניק , יגאל משיח  ,  , אביבה לורי  , שושי זייד , קלמן ליבסקינד
 , תחקירים עיתון ישראל היום ועוד...), בנוסף לייבל מעולם לא הציג עצמו כמנותק מבנותיו, או ניהל מסע תעמולה כלשהו.


שעשוע מבססת את ההטרדה המאיימת על סמך ספקולציות - שעשוע כותבת עמ' 2 שורה 28: כי פעולותו של לייבל: "יוצרת סיכון לפגיעה כלפי מי מהם על ידי אנשים מרי נפש או מעורערים בנפשם, החשים שעולם חרב עליהם בעקבות החלטות כאלה ואחרות שהתקבלו ע"י בתי המשפט בתיקים בהם היתה מעורבות מקצועית לעו"ס" - שעשוע מעוותת את המציאות ע"י שימוש בספקולציות מקרי קיצון דמיוניים כאילו מישהו חלילה עלול לפגוע בעו"ס, בעוד שזעקתו של לייבל היא אלימות פקידות הסעד נגד משפחות עד להרס חייהם כגון: רעות איש שלום , משפחת חביבי , האמא ל' , משפחת סחיווסחורדר , דודו דהאן , אורה מור יוסף , בנצ'י טקלה , שרה כהן , תמר , חטיפת פעוטות ממשפחה , הנסיך החטוף , עדי איוון , מימי ... ועוד.
צו ההטרדה המאיימת של ניצה מימון שעשוע חסר בסיס מוצק ומנותק מהמציאות ומדיף ריח טיוח והשתקת חושפי פשעי רשויות הרווחה.


סוף דבר
החלטה ה"ס 62739-11-14 של השופטת ניצה מימון שעשוע למתן צו הטרדה מאימת לעיתונאי לייבל מדיפה ריח רמיה ושיקולים זרים פוליטיים. מדובר החלטה לקויה המהווה קרקע פוריה לשחיתות סחר בילדים וקשישים באמצעות פקידות סעד בעלות סמכויות סטטוטוריות המנוצלות לעושק וגזל.
התנהלותה בתיק של ניצה מימון שעשוע לקויה ללא בסיס עובדתי מוצק מבוסס על ספקולציות, רמיה, ומשוא פנים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה